חיברתי את 'צל - -  [כמו  -'    בחורף 2019. במובן מסוים היה זה נספח קצר ליצירה לשלושה צ'לנים ('נקודה-פסיק'), אבל כותרת היצירה והשראתה נגזרות, בדרך לא ישירה, משיר קצר פרי עטו של ישראל אלירז, משורר שהכרתי והערכתי שנים רבות. התכוונתי לצטט את השיר במלואו ואולי בחלקו, ומסיבות שונות צמצמתי את הכותרת לכדי רמיזה בלבד. אלירז , בשירים מסוימים שלו, הפנה את הקורא למקור ספרותי זה או אחר (גם למקורות תנכ"יים) - לאו דווקא בציטוט אלא כ'רפרנס', בסוגריים. גם אני  אעשה זאת: ישראל אלירז, 'האם צפויה התבהרות', 2011 , עמ' 102. 

תודתי לפסנתרן אייל באט, שניגש ליצירה בהבנה וברגישות, ולאיל צליוק, שידע להעמיק בכל ניואנס בתהליך ההקלטה באולפן שלו.

Many thanks to Eyal Bat for his very sensitive approach to this piece; to Eyal Zaliouk for his dedication while recording and editing in his studio; to Ran Baum for his indispensable suggestions and help in the process of this recording.

Please note: long silent moments in the course of the piece.

תודה להוצאת הקיבוץ המאוחד על הרשות לצטט משירו של משה בן-שאול, תודה לחגי יודן על מסירותו .

 Thanks to Hakibbutz Hameuchad Publishers for allowing to quote from Moshe Ben-Shaul's poem. Many thanks to Hagai Yodan for his dedication.

'Evensong' (and 'even' as part of it) have more than one meaning. Giving this title to my latest piece ( autumn/winter 2020), I was well aware of it . In the score, I quoted a few lines from poems by Lea Goldberg ("the voyage to the past is the shortest one") and Ezra Sussmann ('mid-hour… mid-silence… when where we Middle-ages?...") and "(…) walk through the portal lightly, with little baggage, ready to imagine another world" (a beautiful, actual line taken from an article by Arundhati Roy, sent to me by the composer Antoine Beuger). Dusk. Even - - And many thanks to the pianist, Hagai Yodan, who approached this piece so sensitively.  

לכותרת היצירה, באנגלית, יש יותר ממשמעות אחת. המקבילה היחידה בעברית היא 'תפילת ערבית', אבל היא אינה מספיקה. בפרטיטורה ציטטתי שורה מאת לאה גולדברג ("המסע הקצר ביותר הוא לתוך העבר"), ועוד - מאחד משיריו של עזרא זוסמן ("שעת ביניים ... דממת ביניים... מתי אנחנו היינו ימי-ביניים?"), וגם את דבריה היפים, האקטואליים מאוד, של ארונדהאטי רוי, שהמלחין אנטואן בויגר שלח אלי: "(עלינו) לעבור את השער בקלילות, עם מיטען קטן, מוכנים לדמות לעצמנו עולם אחר". עכשיו - שעת בין השמשות. ואף על פי כן  - -  והרבה תודות לפסנתרן חגי יודן, שניגש ליצירה הזאת ברגישות רבה.

The piece was written for Idit Shemer, a good friend and a wonderful flautist, in 2003. Idit is the one who is playing here.

The Pockets are five piano miniatures, completed in 2014.

Piano: Assaf Shatil

פסנתר: אסף שתיל

​

​

Here is one of several piano miniatures that I wrote back in the 90's.

The 'songs' were written between 1994 and (circa) 2006. There are 8 'songs', all of them very short. Here are four of them (No. 1, 2, 4, and 5), played by Amit Dolberg.

 ה'שירים' לפסנתר נכתבו בין 1994 לבין 2006 (בערך) - שמונה 'שירים' קצרים. עמית דולברג, שביצע והקליט את רובם, מנגן כאן ארבעה מהם : מס' 1,2,4 ו-5

Two movements from Gama, for two violins and a viola, written in 1997/8.

:שלוש יצירות לכלי קשת

(1) שני פרקים מתוך GAMA לשני כינורות+ויולה; (2) פרק מתוך 'אני מחבר את הנוקטורן שלי', לקונטרבס סולו; (3) 'תרנים', ל-3 ויולות. 

​

The piece was commissioned by Ruben Seroussi (composer, guitarist, and a good friend). His suggestions were indispensable. 

ראובן סרוסי (מלחין, גיטריסט וידיד טוב) הזמין את היצירה. עזרתו ועצותיו היו חיוניות לכתיבתה של יצירה זו. 

​

A piano piece written in 2011/2012 (for the Israeli Composers League).

Played by Amit Dolberg.

כותרת היצירה מצטטת את המשורר ישראל אלירז (בראיון עם חוה פנחס-כהן): "אני אומר שאי אפשר לכתוב שיר, אלא לכתוב פיסות של שיר (...) המחיקות (...) הן השתיקות הגדולות, שאינן יכולות להתמלא אלא ברסיסים ובריק...".  היצירה שלי נכתבה בהשראה זו. אלירז החליט לכלול את הפרטיטורה ואת הדיסק בספר שיריו 'דלת אדומה' (הוצאת קשב לשירה, 2009).  אני מקדיש את ההקלטה, שנעשתה לפני כשתים-עשרה שנים, לזכרו של  אלירז ( 1936 – 2016 ), משורר, מחזאי וליברטיסט ייחודי, ידיד.

The title quotes the poet, Israel Eliraz (1936 -2016), interviewed by Hava Pinhas-Cohen: 'It is   impossible to write a poem, only bits of poem (…) delections are silence which cannot be   filled but with fragments and void…'. I was (and still am) inspired by this attitude. Eliraz included the score and the CD in his book 'Porte Rouge'. I dedicate this recording, made about twelve years ago, to the memory of Eliraz, a very unique poet, playwright, librettist, a friend.

היצירה נכתבה בהזמנתה של יהודית אשד, ב-1994, עבור מקהלת 'העפרוני' בניצוחה של מאיה שביט

​

חיברתי את היצירה למקהלת הנשים הֶמיו֗לה ,בהזמנתה של המנצחת, רחל כוכבי-לוונטר, בשנות התשעים. אחרי זמן רב נזכרתי בה ומצאתי את ההקלטה המקורית (ובאיחור ניכר - גם את הפרטיטורה). רן באוּם שיפץ במיומנות ובמסירות את ההקלטה.